ד"ר קרן בר יוסף, רופאת הנשים שלנו בבית של בריאות, בנימינה, היא רופאה בכירה במחלקה למיילדות וגניקולוגיה בבית החולים הלל יפה בחדרה.
בחדר שלה ובשיחות אישיות עם מטופלות, עולות שאלות חשובות שנוגעות לבריאות ומיניות האישה. בקשנו מקרן לבחור את אחד הנושאים האלו ולסקור אותו בהרחבה, והיא נענתה בשמחה:
התקנים תוך רחמיים הם מאמצעי המניעה הבטוחים ביותר, ויעילותם עומדת על יותר מ99%. התקנים אלו יעילים בערך פי-45 יותר מגלולות ופי-90 יותר מקונדומים. אף על פי כן, להרבה נשים עדיין יש לא מעט חששות ותהיות לגביהם.
בגדול, קיימים כיום שני סוגים של התקנים: התקנים הורמונליים המכילים פרוגסטרון, והתקני נחושת.
ההתקן ההורמונלי מפריש פרוגסטרון בכמות קטנה. הוא פועל למניעת הריון על ידי מספר מנגנונים, כשהעיקרי ביניהם הינו הפיכת ריר צוואר הרחם לכזה שמונע כניסת זרע מהנרתיק לחלל הרחם. בהתקני נחושת, הנחושת עצמה מתערבת עם היכולת של הזרעונים להפרות את הביצית. לכל סוג התקן יש יתרונות וחסרונות שרופא/ת הנשים יכול/ה לפרט בהתאם לנתוני המטופלת.
כדאי לדעת שלהתקן ההורמונלי יש שימושים נוספים מעבר למניעת הריון. הוא יעיל במיתון דימומים כבדים, ארוכים וכואבים, או במצבים של גידולים טרום-סרטניים ברירית הרחם.
תהליך הכנסת ההתקן הוא פשוט. הזמן האידיאלי להכנסת התקן הוא לקראת סיום הוסת אך אפשר להכניס התקן בכל זמן, כל עוד אין חשש להריון. ההליך עצמו אורך כ 5-10 דקות בדרך כלל ולעיתים יהיה מלווה בתחושת אי נעימות, אך לרוב לא ברמות כאב גבוהות. מי שדואגת לגבי הכאב יכולה לקחת משככי כאבים (כמו נורופן) כשעה לפני הכנסת ההתקן.
תקופת ההסתגלות להתקן משתנה מאישה לאישה אך נמשכת בממוצע כשלושה חודשים. עם התקן נחושת, עלולות לחוות חלק מהנשים שינויים במועד קבלת הווסת, ודימומים ממושכים או כואבים יותר. בשימוש בהתקנים הורמונליים חלק מהנשים ירגישו הפחתה בכמות ובעוצמת הווסת ועד להיעלמות הווסת לגמרי. כמובן שבמקרים נדירים וקיצוניים, בהם ישנו דימום מאסיבי, כאבי בטן עזים, או חום פתאומי, נדרש טיפול רפואי בהקדם האפשרי.
עם סיום תקופת ההתקן (לרוב 3-5 שנים) אבל גם לפניו, ניתן להוציא את ההתקן בהליך פשוט שמחייב ביקור קצר אצל רופא/ת נשי. אפשר להכניס מיד באותה פגישה התקן חדש. לאחר הוצאת התקן משני הסוגים, החזרה לפוריות היא מיידית.
קיימים מיתוסים רבים סביב ההתקנים התוך רחמיים, חלקם נכונים יותר וחלקם קצת פחות...
מיתוס ראשון: התקן תוך רחמי פוגע בפוריות -
מדובר באחד המיתוסים השכיחים ביותר. מחקרים רבים שללו את הרעיון שהתקנים גורמים לבעיות פוריות. עם זאת, חשוב לזכור אבל שמחלות מין אכן עלולות לפגוע בפריון ועל מנת למנוע אותן מומלץ להשתמש גם בקונדום.
מיתוס שני - התקן תוך רחמי לא מיועד לנשים שטרם ילדו -
זהו מיתוס שגוי לחלוטין הקיים גם בקרב חלק מהרופאים. האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, ביחד עם הארגונים העולמיים, ממליצים על שימוש בהתקן תוך רחמי לנשים צעירות שטרם ילדו כקו מניעה ראשון לאור יעילותו הגבוהה.
מיתוס שלישי - התקן תוך רחמי מעלה סיכון להריון חוץ רחמי -
לא נכון. באופן כללי הסיכוי להיכנס להריון עם התקן הוא הנמוך ביותר מכל השיטות המוגנות. במקרים נדירים מאוד, כשאישה נכנסת להריון למרות ההתקן, הסיכון להריון חוץ רחמי אכן גבוה ומגיע ל50%.
מיתוס רביעי - התקן תוך רחמי גורם לזיהומים ודלקות.
לרוב לא נכון. זיהומים בעת השימוש בהתקנים תוך רחמיים הנם נדירים מאוד ולרוב קורים בסמוך להחדרה. חשוב להשלים בדיקות למחלות מין מפני שנוכחות דלקת קיימת בדרכי הרבייה הנמוכה (נרתיק, צוואר הרחם) בעת החדרת התקן מעלה את הסיכון שהזיהום יעלה לדרכי הרבייה העליונה.
מיתוס חמישי - בן הזוג ירגיש את החוטים של ההתקן -
ההתקן ממוקם גבוה ברחם (ולא בנרתיק!) כך שהוא רחוק ואי אפשר להגיע אליו. להתקן יש חוטים רכים בקצה שיוצאים מצוואר הרחם לתוך החלק העליון של הנרתיק. לרוב בני זוג לא מודעים ולא מרגישים את החוטים. אם בכ"ז מרגישים את הפלסטיק של ההתקן עצמו אז הוא מונח נמוך מידי ויש צורך להוציא ולהחליף אותו.
מיתוס שישי: ההתקן יכול לנדוד לחלקים אחרים של הגוף-
סביר יותר שההתקן יצא החוצה מאשר שיעלה מחוץ לרחם אל תוך האגן או חלל הבטן. נדיר מאוד (בערך 1 ל1000) שבהחדרה ינוקב הרחם ובמקרים נדירים בלבד יש צורך בניתוח להוציא את ההתקן. חשוב שבעת הכנסת ההתקן יבוצע אולטרסאונד לוודא שההתקן במקום הנכון.
לסיכום,
ההחלטה לגבי אמצעי מניעה היא החלטה אישית. חשוב לבסס החלטות על מידע רפואי אמין ומגיע לך כמטופלת לקבל אותו במלואו מהרופא/ה שלך!
💜
ד"ר בר יוסף מקבלת חברות מכבי שירותי בריאות אצלנו ב"בית של בריאות" בבנימינה ובמרפאת מכבי בפורידיס. לזימון תורים: 3555* מכבי ללא הפסקה או באתר / אפליקציית מכבי.
חברות קופ"ח אחרות יכולות לקבוע תור פרטי בטלפון
053-9956760
או באתר "דוקתורים" https://bit.ly/2KSISME
